כבר בשנת 1909 תוארה הפעילות של ויטמין A, אבל רק בשנת 1917, הוא זוהה באופן רשמי על ידי מספר חוקרים שהעניקו לו את השם Fat Soluble factor A. בשנת 1919 נמצא כי ישנו קשר מסוים בין הוויטמין החדש שהתגלה לבין פיגמנט בעל צבע צהוב המופק מצמחים, בשנת 1925 נמצא כי הוויטמין קשור ליכולת שלנו לראות בתנאי תאורה לקויים ואילו בשנת 1947, הצליחו לראשונה לסנטז את הוויטמין בצורה מלאכותית.
הצורות הפעילות של ויטמין A
כיום ידוע כי הוויטמין מורכב סל הכול משלוש צורות פעילות: חומצה רטינואית, רטינאל ורטינול וכן ארבעה קרוטנואידים כמו למשל בטא קרוטן. ישנם שני מקורות חשובים לוויטמין A, כאשר המקור הראשון הוא מן החי ואילו המקור השני מן הצומח. בבעלי חיים ניתן למצוא חומר הנקרא רטינול או Preformed vitamin A הנמצא בעיקר בחלב, כבד וביצים. חומר זה עובר המרה כימית בגוף לחומצה רטינואית או לרטינאל.
ויטמין A ממקורות צמחיים מגיע בעיקר מפירות וירקות בתור provitamin A carotenoid ולאחר הספיגה הוא הופך לרטינול. החומרים הנמנים על קבוצה זו הם בטא קרימפטוקסנטין, גאמא קרוטן, אלפא קרוטן ובטא-קרוטן. הבטא קרוטן נספג במעי בחלקו או שהוא עובר פירוק לשתי מולקולות של רטינול. לאחר הפירוק עובר הרטינול הסבה בתוך רקמת המעי לחומר הנקרא רטיניל-פלמיטאט הנשמר בכבד. בזמן שמורגש מחסור בוויטמין A בגוף, החומר מתפרק חזרה לרטינול ונישא לרקמות השונות שבהן הוא נדרש במחזור הדם על ידי חלבון הנקרא RBP.
רטינול חופשי לא נמצא במזון, שכן הוא לא יציב מבחינה כימית. עם זאת, הקודמן של רטינול, הנקרא retinyl palmitate, נמצא במזונות כמו לדוגמה חלמון ביצה, כבד, שמן דגים, חמאה וחלב. בירקות בעלי גוון כתום וצהוב ניתן למצוא כמות משמעותית של קרטנואידים בהשוואה לירקות ירוקים. באופן עקרוני הצמחים מסוגלים לייצר קרוטנואידים אך אין הם יכולים להמיר אותם לרטינואידים, בתהליך המתרחש בגופנו.
סך הכול ישנם 563 סוגים של קרוטנואידים שהתגלו עד כה, כאשר רק עשרה אחוז מהם יכולים לעבור המרה לוויטמין A. כך לדוגמא הליקופן הוא סוג ספציפי של קרוטן שניתן למצוא בעגבניות, אך חומר זה לא מהווה חומר בסיס לוויטמין A.
מקורות ויטמין A מהמזון (ביחידות של מיקרוגרם למאה גרם)
ויטמין A נמצא במגוון רחב של מזונות מן החי, כאשר המרכזי שבהם הוא כבד בקר (8300). כמו כן, ניתן למצוא ריכוז גבוה של ויטמין A בשמן דגים (6350) ובכבד עוף (3950). מזונות נוספים העשירים בוויטמין A בסדר יורד הם חמאה (685), ביצים (140) וחלב (28). כמו כן גבינת צ'דר עשירה במיוחד בוויטמין A ומכילה 265 מיקרוגרם למאה גרם.
במזונות מן הצומח אנחנו פוגשים את הוויטמין למשל בגזר (835), בטטות (710), תרד (470), עגבנייה (100) ואפונה (38). גזר מכיל את כמויות הבטא קרוטן המשמעותיות ביותר, כאשר כוס אחת של מיץ גזר מכילה פי 450 יותר בטא קרוטן מהמנה היומית הנדרשת.
מדוע חשוב לצרוך ויטמין A?
קצרה היריעה מלהרחיב על חשיבות הוויטמין לבריאות ולכן בחרנו להתמקד בשלושה תפקידים חשובים בלבד להלן:
- ויטמין A וראייה – כבר במצרים העתיקה היה ידוע כי אכילה של כבד בקר מביאה לשיפור בסובלים מירידה בראיית הלילה. כיום כבר ברור המנגנון הביוכימי שבו מחסור חמור של ויטמין A עלול להוביל לאובדן היכולת לראות בעלטה.
- ויטמין A ומערכת החיסון – ויטמין A נחוץ לצורך התפקוד התקין של מערכת החיסון שכן רטינול ונגזרותיו נחוצים לצורך שמירה על שלמות תאי האפיתל ותפקוד תאי האפיתל בעור, בריאות, במערכת דרכי השתן, ברירית המעי ועוד. תאים אלו הם למעשה קו ההגנה הראשון מפני חדירת פתוגנים לגוף. כמו כן, חומצה רטינואית משחקת תפקיד מרכזי בהתמיינות ובשגשוג של תאי דם לבנים, בדגש על לימפוציטים, תאי NK, מאקרופאגים, נויטרופילים ועוד.
- ויטמין A ותאי דם אדומים – קיומו של ויטמין A קריטי לתגובת ההתמיינות של תאי אב במח העצם לכדוריות דם אדומות. כמו כן, הוויטמין מסייע למעבר של ברזל לתאי הדם האדומים ממאגרי הברזל ושילוב הברזל ביצירה של מולקולות המוגלובין חדשות.
מחסור בוויטמין A
מאחר ומדובר בוויטמין מסיס בשומן, הרי שכל דיאטה דלת שומן תוביל להפחתת הספיגה של הוויטמין במעי. באותה הנשימה יש לציין כי בעיות ספיגה של הוויטמין יכולות גם להיות על רקע מחלות שונות הפוגעות בספיגת השומנים כמו לדוגמה מחלת קרוהן, מחלות כבד שונות, מחלת צליאק, אי סדירות בהפרשות הלבלב ועוד. גורם שכיח נוסף למחסור בוויטמין A הוא מחסור באבץ או נחושת, היות ואלו חומרים חיוניים לייצור החלבון הנושא את הוויטמין בדם (RBP).
בין היתר מחסור בוויטמין A עשוי להוביל לעלייה בתחלואה, בעיקר בדלקת בדרכי השתן, דלקת אוזניים, חצבת ודלקת מנינגוקוקאלית. העור הופך למחוספס וגס ונגרם נזק לדרכי הנשימה העליונות. מחסור חמור עלול להוביל לעיכוב הצמיחה וההתפתחות בפעוטות, עכירות הקרנית, שלשולים כרוניים, עיוורון לילה ועוד.
