מגנזיום הוא הקטיון הדו ערכי השני ברמת השכיחות שלו בתוך התאים (הקטיון הדו ערכי הראשון ברמת השכיחות שלו בתוך התאים הוא הסידן) והרביעי ברמת השכיחות שלו בגוף.
המגנזיום ממלא תפקידים רבים ומגוונים בצורה בלתי רגילה בגוף האדם. בין היתר המגנזיום חשוב לפעילות של אנזימים רבים המשתתפים במטבוליזם של הגלוקוז, קריטי לפעילות התקינה של האינסולין, חשוב מאוד לבניית העצם, לאספקת אנרגיה לשרירים, ליצירת חלבונים וחומצות גרעין, לוויסות חום הגוף ועוד.
באילו מזונות ניתן למצוא מגנזיום?
המקורות העיקריים למגנזיום בתזונה הם ירקות כהים, שקדים, דגנים מלאים, אגוזי פקאן, אגוזי ברזיל, אגוזי קשיו, ערמונים, נבט חיטה, קטניות, מוצרי סויה לרבות טופו או קמח סויה, משמשים מיובשים, אבוקדו, אורז חום, דוחן וגרעיני חמנייה.
מה היא הצריכה היומית המומלצת של מגנזיום?
הכמות היומית המומלצת לצריכה של מגנזיום משתנה בין גברים לנשים וכן משתנה לאורך שלבי החיים. כך למשל הצריכה יומית המומלצת עבור נשים היא 360 מיליגרם בין גיל ארבע עשרה לגיל שמונה עשרה ולאחר מכן הכמות יורדת ומתייצבת על 310 מ"ג בלבד. לגברים בגיל ארבע עשרה עד שמונה עשרה מומלץ לצרוך 410 מיליגרם מגנזיום ליום ומעל גיל שמונה עשרה בין 400-420 מיליגרם ליום.
האם ניתן להגיע למצב של חסר במגנזיום?
חסר במגנזיום נקרא בשפה המקצועית היפו מגנזמיה. מצב זה מאובחן כאשר בבדיקת הדם מופיע ערך הנמוך משני מיליגרם מגנזיום לדציליטר דם. מצב של חסר במגנזיום הוא מצב נדיר יחסית וזאת כיוון שכאשר רמות המגנזיום מידלדלות בדם הגוף מפעיל מגוון של מנגנונים שמטרתם למנוע את הירידה ברמתו. כך למשל כאשר רמתו יורדת בדם הכליות נוטות להפריש אותו בכמויות קטנות יותר בשתן על מנת לשמר את רמתו בדם במידת האפשר.
חסר במגנזיום יכול להתרחש במצבים בהם קיימת ספיגה לקויה של חומרי תזונה מהמזון כמו למשל במקרים של מטופלים שעברו ניתוח לקיצור המעי, במצבים של אלכוהוליזם, במצבים של תזונה לקויה ודלת חלבונים במיוחד, במצב של כוויות נרחבות, תת פעילות או פעילות יתר של בלוטת התריס, ייצור מוגבר של אלדוסטרון ועוד.
כמו כן, החסר יכול להיגרם כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות הגורמות להפרשה מוגברת של המגנזיום בשתן על ידי הכליות כמו למשל דיגוקסין גנטמיצין, מתוטרקסאט ועוד.
כיצד חסר במגנזיום בא לידי ביטוי מבחינה תסמינית?
התסמינים של חסר במגנזיום רבים ומגוונים וזאת מכיוון שכפי שציינו, מדובר על קטיון חשוב ביותר המעורב במנגנונים פיזיולוגיים רבים ומגוונים. בין היתר חסר במגנזיום יכול לבוא לידי ביטוי בהזיות, ירידה ברמת התיאבון, שינויים באישיות ובהתנהגות, בעיות זיכרון, הקאות, בחילות, הפרעות בקצב הלב, הפרעות במשק הסידן ובמשק האשלגן, חולשת שרירים, נמלול, התכווצויות שרירים, פרכוסים, עייפות מוגברת וכרונית שאינה נפתרת גם לאחר שינה ועוד.
