אבץ הוא אחד מהמינרלים החשובים ביותר שאנו צורכים מהמזון, אם לא החשוב שבהם. האבץ יוצר קומפלקסים עם שיירים של ציסטאין והיסטדין בחלבונים והקומפלקסים הנפוצים האלו שעד כה התגלו קרוב לאלפיים מהם, משתתפים בתהליך השכפול של חומצות הגרעין, בתהליך הסינטזה של חלבונים ועוד.
בשרירים ניתן למצוא כחמישים אחוז מכמות האבץ בגוף, בעצמות ניתן למצוא כשלושים אחוז ואילו בדם ניתן למצוא רק כחצי אחוז מכמות האבץ הכוללת בגוף.
מהי הכמות המומלצת לצריכה והיכן ניתן למצוא אבץ בתזונה?
המקור המרכזי לאבץ בתזונה הוא בשר אדום וכן ניתן למצוא אבץ בשפע בביצים, מאכלי ים וחלב. לאור זאת, אנשים הנמנעים מצריכת מוצרים מן החי עלולים לסבול מחסר באבץ. כמו כן, יש לציין כי צריכה מוגברת של סיבים האופיינית לדיאטות טבעוניות או צמחוניות גורמת לתת ספיגה של אבץ וזאת משום שהאבץ נוטה להיקשר לסיבים וכתוצאה מכך לא נספג במערכת העיכול.
מה הן ההשלכות של מחסור באבץ?
מה יכול להוביל לחסר באבץ?
לא רק צריכה לא מספקת יכולה להוביל לחוסר באבץ. גם בעיות שונות במערכת העיכול שגורמות לתת ספיגה יכולות להוביל לחסר באבץ כשבין היתר מדובר על מחלת קרוהן, תסמונת המעי הקצר, צליאק ועוד.
לא אחת הרמות הנמוכות של האבץ הן תוצאה של הפרשת אבץ מוגברת בשתן. הפרשה מוגברת של אבץ בשתן בדרך כלל נגרמת בעקבות מצב של אלכוהוליזם, אנמיה חרמשית, פעילות יתר של בלוטת התריס, צמקת הכבד, הזנה ארוכת טווח דרך הווריד ועוד.
