למה אנחנו אוהבים מאכלים מסוימים וסולדים מאחרים?

מגש צ’יפס פריך, מלוח, חצי ליטר בירה, פיצה – האם מאכלים אלו גורמים לכם להתלהבות או קימוט אף? מדענים חיפשו את הגנטיקה, הביולוגיה והפסיכולוגיה המשפיעה על אהבה למאכלים מסוימים וסלידה ממאכלים אחרים. הם סבורים שמדובר ברפלקסים שהתפתחו לאורך השנים.

הדיאטה של אימא

במחקר שנערך במרכז לחקר כימי בפילדלפיה, קבוצת נשים הרות שתתה מיץ גזר במהלך השליש השלישי. קבוצה אחרת שתתה את המיץ בחודשים הראשונים להנקה, והקבוצה השלישית נמנעה לחלוטין מהמיץ. בשלב מאוחר יותר, התינוקות לאימהות ששתתו את מיץ הגזר, העדיפו דגנים בטעם גזר, יותר מילדים אחרים שנולדו לאימהות שלא קיבלו את המיץ.

מחקרים נוספים מראים שכשהנשים שהשתתפו במחקר חוו בחילות בוקר חמורות, הקשורות לאובדן נתרן, התינוקות שלהן נטו להיוולד עם נטייה גבוהה יותר להעדפת מזונות מלוחים.

כל מאכל שהמשפחה סולדת ממנו

במהלך השנים הראשונות של ילד, הוא מתבונן על אחיו הנרתעים מגבינה המדיפה ריח חזק, או בשר שאינו מבושל היטב, ועשוי לסגל העדפות טעמים בשנים מאוחרות יותר, בהתאם למסקנות. חוקרים צרפתיים הראו שהבעות הפנים של אנשים, המבטאות רגשות כלפי מאכלים מסוימים, משפיעות על הרצון של אנשים שאוכלים איתם, להעדיף או לסלוד ממזונות אלו.

כשמשתתפי המחקר התבוננו על דימויים שביטאו גועל, היה להם פחות רצון לאכול מזונות שבעבר אהבו, ותמונות של הבעות פנים שהציגו הנאה גרמו להם לאכול כליות, בשרים נופי דם ומזונות אחרים שבעבר נרתעו מהם.

מזונות שבעבר גרמו למחלות

הימנעות מבשר ומזונות צמחיים שגרמו למצוקת מעיים היא אחת השיטות שסייעו לאדם הקדמון לשרוד. אך היום אינסטינקט הישרדות זה קשור לשפעת בטן או הרעלת מזון.

אם בעבר אכלתם מזונות שגרמו לכם למחלה, ואז נמנעתם מהם לתקופה ארוכה, בעם הבאה בה תאכלו אותם, יתעוררו הזיכרונות הרעים, ומערכת העצבים הסימפתטית, השולטת במנגנון “הילחם או ברח”, תיכנס לדריכות. במצב זה, העיכול מואט, המזון מעיק על הבטן, ואתם תישבעו, שוב, שלעולם לא תתקרבו שוב למאכלים אלו..

פריטים יקרים בתפריט

אנשים עשויים לחשוב שיין בעל תג מחיר גבוה, טעים יותר, וסברה זו גורמת לו ליהנות יותר מהיין. חוקרים באוניברסיטת סטנפורד התבוננו על מוחם של אנשים שלגמו יין במחיר של 15 ₪ ותשעים ₪, שהיו למעשה אותם יינות קברנה. הסריקות המוחיות הראו שכשהם שתו את היין היוקרתי, הם חוו יותר פעילות בחלק במוח שגורם להנאה, מאשר כשלגמו את היין הזול יותר. כלומר, אפשר לשתות יינות במחירים מופקעים, אך בלוטות הטעם מרוצות גם מיינות זולים יותר.

טעם מריר – ה-DNA קובע את רמת בלוטות הטעם בלשון. חוקרים קבעו שנשים עשויות לחוות טעמים מלוחים, מתוקים ומרירים, ברמות אינטנסיביות פי שלוש יותר מגברים, וחשות בנוח יותר עם טעמים מרירים. אך בעוד שגברים מתענגים פחות על טעמים מרירים, נשים נוטות יותר להירתע ממאכלים חריפים מדי.

מזונות עמילניים – רוב האנשים אוהבים מרקמי טעמים מסוימים, כגו פודינג שוקולד מריר סמיך ומשיי, אך חלקם נהנים מהם יותר מאחרים, בזכות גן מסוים. ככל שיש לאדם יותר עותקים מגן זה, כך הוא מפתח העדפה מוגברת יותר למזונות עמילניים.

שמנת, שומן טראנס, ומזונות מטוגנים – דלקות אוזניים בילדים עלולות להזיק לעצב הצ’ורדה טימפני, השולח אותות טעם מהלשון דרך האוזן התיכונה, למוח. כאשר אותות הטעם נפגעים, העצב הנושא מידע לגבי מרקם המזון, מפחית את תחושת ההנאה ממרקמים שמנים, שומניים ומטוגנים, מה שהופך מאכלים אלו למושכים יותר.

העדפות תזונתיות ישנות – במשך הזמן, אנשים רבים מתחילים לאבד רגישות בחוש הטעם. כחמישים אחוזים מהאנשים בין הגילאים 65 לשמונים, חווים אובדן משמעותי של ריח כשהם מזדקנים. כתוצאה מכך, מזונות שאהבו פעם, עשויים להתחיל להיראות משעממים.