מזונות ותזונה פונקציונלית

העיקרון “תן למזון להיות התרופה שלך”, שנקבע על ידי היפוקרטס כמעט לפני 2,500 שנים, מקבל היום עניין מחודש. בעידן של היום, חלה התפוצצות של עניין הצרכן בתפקוד הבריאותי של מזונות פרטניים, או במרכיבי מזון פעילים מבחינה פיזיולוגית, מה שנקרא מזונות פונקציונאליים.

ברור שכל המזונות הם פונקציונליים, שכן הם מספקים טעם, ארומה או ערך תזונתי. אך בעשור האחרון, המונח “פונקציונלי” בהקשר של מזון, אימץ הקשר אחר, של מתן יתרון פיזיולוגי נוסף מעבר לצורכי התזונה הבסיסיים. מאמר זה מתמקד במזונות ותזונה פונקציונלית, ולא בתרכובות פרטניות המבודדות ממזונות.

הגדרת מזונות פונקציונליים

המונח “מזון פונקציונלי” הוצג לראשונה ביפן באמצע שנות השמונים, והוא מתייחס למזון מעובד המכיל מרכיבים המסייעים לתפקודים גופניים פרטניים, בנוסף להיותו מזין.

המכון למזון ותזונה של המכון לרפואה הגדיר מזון פונקציונלי ככל מזון או מרכיב מזון אשר עשוי לספק תועלת בריאותית מעבר לחומרים המזינים המסורתיים אותם הוא מכיל. עובדה חשובה יותר היא שמזונות פונקציונליים מקלים על מחלות, מקדמים בריאות ומפחיתים עלויות טיפולים רפואיים.

מזון פונקציונאלי ממקורות צמחיים

עדויות מוחלטות ממחקרים אפידמיולוגיים שנערכו במבחנות ובניסויים קליניים, מצביעות על תזונה צמחונית כבעלת יכולת להפחתת הסיכון למחלות כרוניות, בעיקר סרטן. בשנת 1992, סקירת מאתיים מחקרים אפידמיולוגיים הראתה שסיכון לסרטן בקרב אנשים שצרכו תזונה עשירה בפירות וירקות, נמצאו עם שיעורי סרטן ברמה של מחצית בהשוואה לאנשים שלא צרכו מזונות אלו.

היום ברור כי קיימים רכיבים בתזונה המבוססת על צמחים, למעט חומרים מזינים מסורתיים, שיכולים להפחית את הסיכון לסרטן. מדענים זיהו למעלה מתריסר סוגי חומרים כימיים פעילים ביולוגיים אלו, הידועים כיום כ”פיטוכימיקלים”.

סויה

מככבת באור הזרקורים משנת 1990. היא מכילה חלבון באיכות גבוהה, ומשמעותית היום למניעת וטיפול במחלות לב וכלי דם (CVD), סרטן, אוסטיאופורוזיס, והקלת תסמיני גיל המעבר. השפעת סויה על הפחתת כולסטרול היא השפעה פיזיולוגית מתועדת היטב.

ניתוח מטא אנליסטי של 95 מחקרים נפרדים, כולל 743 נבדקים, מצא כי צריכת חלבון סויה גרמה לירידה משמעותית בכולסטרול הכללי, בכולסטרול ה”רע” ובטריגליצרידים, עם עלייה קטנה אך שאינה משמעותית בצפיפות גבוהה של ליפופרוטאין, כולסטרול “טוב” (HDL).

פשתן

בין שמני הזרעים העיקריים, שמן פשתן מכיל את רוב חומצות שומן אומגה 3, חומצה לינולנית. זרעי פשתן זהים מבחינה מבנית לאסטרוגן טבעי, והוכחו כבעלי פעילות אסטרוגנים ואנטי אסטרוגנים חלשה. הם חיוניים למניעת סרטן. במכרסמים, זרעי פשתן הוכחו כמפחיתי גידולי בלוטת המעי הגס והריאה.

מחקרים מעטים יותר העריכו את השפעות הפשתן על סמני הסיכון לסרטן בבני אדם, והראו שאכילת עשר גרם זרעי פשתן ליום, עוררה מספר שינויים הורמונליים הקשורים בסיכון מופחת לסרטן השד.  צריכת זרעי פשתן הוכחה אף כמפחיתת כולסטרול כולל וכולסטרול “רע”.

עגבניות

נבחרו כמזון הפונקציונלי הטוב ביותר. הן קיבלו תשומת לב משמעותית בשנת 1995 בשל תכולת הליקופן, הקרטנואיד העיקרי הנמצא בירק זה, ותפקידו בהפחתת הסיכון לסרטן. במחקר פרוספקטיבי שעקב אחר למעלה מ-47,000 גברים שצרכו מוצרי עגבניות עשר פעמים או יותר בשבוע, פחות ממחציתם נמצאו עם הפחתת הסיכון לפתח סרטן ערמונית מתקדם. מעניין לציין, שהליקופן הוא הקרטנואיד השופע ביותר בבלוטת הערמונית.

המנגנונים המוצעים לפיהם ליקופן עשוי להשפיע על הסיכון לסרטן קשורים לתפקודי נוגדי החמצון שלו. הפונקציה נוגדת החמצון של ליקופן עשויה אף להסביר תוצאות מחקרים חדשים שהוכיחו שרמות רקמות שומנים נקשרו בקשר הפוך לסיכון לאוטם שריר הלב.

שום

הצמח המצוטט ביותר בספרות הרפואית בשל תכונות הריפוי שלו. היתרונות הבריאותיים שלו הם רבים, וכוללים מניעת סרטן, תפקוד זהה כאנטיביוטיקה, והפחתת רמות כולסטרול.

הטעם האופייני של השום נובע משפע מרכיבים מסיסים במים, המכילים גופרית, האחראים גם על ההשפעות הרפואיות המיוחסות לו. האליצין בשום מתפרק באופן ספונטני ליצירת תרכובות רבות המכילות גופרית, שחלקן נחקרו על פעילותן הכימותרפית.

שיבולת שועל – מוצרי שיבולת שועל הם מקור תזונתי שנחקר בהרחבה בשל הסיבים המסיסים אותם היא מכילה. קיימת כיום הסכמה מדעית משמעותית כי צריכת מזון צמחי זה עשויה להפחית את רמות הכולסטרול ה”רע” (LDL), ובכך להפחית את הסיכון למחלת לב כלילית (CHD).

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

חוקר חיפש ומצא: אלו הם המזונות והמאכלים שיכולים להציל את החיים שלכם

רפורמת סימון מוצרי המזון כבר כאן, אבל מה אנחנו באמת יכולים ללמוד על המזון?